“<i></i>果……”顧檸抬頭看<i></i>看<i></i>,臉<i></i>帶<i></i>慈祥<i></i>笑意,“<i></i><i></i><i></i><i></i>,<i></i><i></i>算<i></i>。”
<i></i>完,語氣帶<i></i><i></i>絲微<i></i><i></i>查<i></i>遺憾,顧檸徹底<i></i><i></i><i></i>熒光,飄向<i></i><i></i><i></i>。
<i></i><i></i><i></i>沒<i></i>看<i></i>九洲<i></i>陸飛升呢!
<i></i>顆最<i></i>熒光,顯<i></i><i></i>麼<i></i>眾<i></i><i></i>,卻飛向<i></i>顧初景<i></i>識海。
<i></i><i></i><i></i>道最<i></i><i></i><i></i>源。